Topic 1 · Hello and the basics
Page 6 in the book
שָׁלוֹם
shalom
hello, goodbye, peace
תּוֹדָה
toda
thank you
בְּבַקָּשָׁה
bevakasha
please; you're welcome
סְלִיחָה
slicha
sorry, excuse me
כֵּן
ken
yes
לֹא
lo
no, not
אוּלַי
ulai
maybe
בֹּקֶר
boker
morning
צָהֳרַיִם
tsohorayim
noon, midday
עֶרֶב
erev
evening
לַיְלָה
laila
night
טוֹב
tov
good
שֵׁם
shem
name
אֲנִי
ani
I
אַתָּה
ata
you (to a man)
אַתְּ
at
you (to a woman)
הוּא
hu
he
הִיא
hi
she
אֲנַחְנוּ
anachnu
we
אַתֶּם
atem
you (to a group)
הֵם
hem
they
חָבֵר
chaver
friend (a man)
חֲבֵרָה
chavera
friend (a woman)
נָעִים
na'im
pleasant, nice
בֹּקֶר טוֹב.
boker tov.
Good morning.
לַיְלָה טוֹב.
laila tov.
Good night.
מָה שְׁלוֹמְךָ?
ma shlomcha?
How are you? (to a man)
מָה שְׁלוֹמֵךְ?
ma shlomech?
How are you? (to a woman)
אֲנִי בְּסֵדֶר, תּוֹדָה.
ani beseder, toda.
I'm fine, thank you.
אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?
eich korim lecha?
What's your name? (to a man)
נָעִים מְאוֹד.
na'im meod.
Nice to meet you.
לְהִתְרָאוֹת!
lehitraot!
See you! Goodbye!
Topic 2 · Family and people
Page 10 in the book
מִשְׁפָּחָה
mishpacha
family
אַבָּא
abba
dad
אִמָּא
ima
mom
הוֹרִים
horim
parents
אָח
ach
brother
אָחוֹת
achot
sister; nurse
בֵּן
ben
son
בַּת
bat
daughter
יְלָדִים
yeladim
children
סַבָּא
saba
grandpa
סַבְתָּא
savta
grandma
נֶכֶד
neched
grandson
נֶכְדָּה
nechda
granddaughter
דּוֹד
dod
uncle
דּוֹדָה
doda
aunt
בַּעַל
ba'al
husband
אִשָּׁה
isha
woman; wife
אִישׁ
ish
man
תִּינוֹק
tinok
baby
יֶלֶד
yeled
boy, child
יַלְדָּה
yalda
girl
בֶּן דּוֹד
ben dod
cousin (a man)
חָתָן
chatan
groom; son-in-law
כַּלָּה
kala
bride; daughter-in-law
זֹאת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי.
zot hamishpacha sheli.
This is my family.
יֵשׁ לִי שְׁנֵי יְלָדִים.
yesh li shnei yeladim.
I have two children.
יֵשׁ לְךָ אַחִים?
yesh lecha achim?
Do you have brothers? (to a man)
זֶה בַּעֲלִי.
ze ba'ali.
This is my husband.
זֹאת אִשְׁתִּי.
zot ishti.
This is my wife.
הַהוֹרִים שֶׁלִּי גָּרִים בְּיִשְׂרָאֵל.
hahorim sheli garim beyisrael.
My parents live in Israel.
כַּמָּה יְלָדִים יֵשׁ לָכֶם?
kama yeladim yesh lachem?
How many children do you have? (to a couple)
מַזָּל טוֹב!
mazal tov!
Congratulations!
Topic 3 · Numbers
Page 14 in the book
אַחַת
achat
one, 1
שְׁתַּיִם
shtayim
two, 2
שָׁלוֹשׁ
shalosh
three, 3
אַרְבַּע
arba
four, 4
חָמֵשׁ
chamesh
five, 5
שֵׁשׁ
shesh
six, 6
שֶׁבַע
sheva
seven, 7
שְׁמוֹנֶה
shmone
eight, 8
תֵּשַׁע
tesha
nine, 9
עֶשֶׂר
eser
ten, 10
אַחַת עֶשְׂרֵה
achat esre
eleven, 11
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
shtem esre
twelve, 12
עֶשְׂרִים
esrim
twenty, 20
שְׁלוֹשִׁים
shloshim
thirty, 30
אַרְבָּעִים
arba'im
forty, 40
חֲמִשִּׁים
chamishim
fifty, 50
מֵאָה
me'a
a hundred, 100
מָאתַיִם
matayim
two hundred, 200
אֶלֶף
elef
a thousand, 1,000
אַלְפַּיִם
alpayim
two thousand, 2,000
מִלְיוֹן
milyon
a million
אֶפֶס
efes
zero, 0
חֲצִי
chatsi
half
רִאשׁוֹן
rishon
first
כַּמָּה זֶה עוֹלֶה?
kama ze ole?
How much does it cost?
זֶה עוֹלֶה עֶשְׂרִים שֶׁקֶל.
ze ole esrim shekel.
It costs twenty shekels.
מָה מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלְּךָ?
ma mispar hatelefon shelcha?
What's your phone number? (to a man)
אֲנִי בֶּן אַרְבָּעִים.
ani ben arba'im.
I'm forty years old. (a man)
אֲנִי בַּת שְׁלוֹשִׁים.
ani bat shloshim.
I'm thirty years old. (a woman)a woman
הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ.
hasha'a shalosh.
It's three o'clock.
שְׁנַיִם, בְּבַקָּשָׁה.
shnayim, bevakasha.
Two, please.
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה.
bakoma harishona.
On the first floor.
Topic 4 · Time and days
Page 18 in the book
זְמַן
zman
time
שָׁעָה
sha'a
hour; o'clock
דַּקָּה
daka
minute
יוֹם
yom
day
שָׁבוּעַ
shavua
week
חֹדֶשׁ
chodesh
month
שָׁנָה
shana
year
הַיּוֹם
hayom
today
מָחָר
machar
tomorrow
אֶתְמוֹל
etmol
yesterday
עַכְשָׁיו
achshav
now
אַחַר כָּךְ
achar kach
later, afterwards
תָּמִיד
tamid
always
לִפְעָמִים
lif'amim
sometimes
יוֹם רִאשׁוֹן
yom rishon
Sunday
יוֹם שֵׁנִי
yom sheni
Monday
יוֹם שְׁלִישִׁי
yom shlishi
Tuesday
יוֹם רְבִיעִי
yom revi'i
Wednesday
יוֹם חֲמִישִׁי
yom chamishi
Thursday
יוֹם שִׁשִּׁי
yom shishi
Friday
שַׁבָּת
Shabbat
Saturday, the Sabbath
סוֹף שָׁבוּעַ
sof shavua
weekend
מֻקְדָּם
mukdam
early
מְאֻחָר
me'uchar
late
מָה הַשָּׁעָה?
ma hasha'a?
What time is it?
נִפָּגֵשׁ מָחָר בַּבֹּקֶר.
nipagesh machar baboker.
Let's meet tomorrow morning.
אֲנִי פָּנוּי בְּיוֹם שְׁלִישִׁי.
ani panui beyom shlishi.
I'm free on Tuesday. (a man)
יֵשׁ לְךָ רֶגַע?
yesh lecha rega?
Do you have a moment? (to a man)
רַק רֶגַע.
rak rega.
Just a moment.
אֲנִי מְאַחֵר.
ani me'acher.
I'm running late. (a man)
נִתְרָאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ.
nitra'e besof hashavua.
See you at the weekend.
כָּל יוֹם בְּשֶׁבַע.
kol yom besheva.
Every day at seven.
Topic 5 · At home
Page 22 in the book
בַּיִת
bayit
house, home
דִּירָה
dira
apartment
חֶדֶר
cheder
room
סָלוֹן
salon
living room
מִטְבָּח
mitbach
kitchen
חֲדַר שֵׁנָה
chadar shena
bedroom
חֲדַר אַמְבַּטְיָה
chadar ambatya
bathroom
שֵׁרוּתִים
sherutim
toilet, restroom
מִרְפֶּסֶת
mirpeset
balcony
דֶּלֶת
delet
door
חַלּוֹן
chalon
window
שֻׁלְחָן
shulchan
table
כִּסֵּא
kise
chair
סַפָּה
sapa
sofa
מִטָּה
mita
bed
אָרוֹן
aron
closet, cupboard
מְקָרֵר
mekarer
refrigerator
תַּנּוּר
tanur
oven
מַפְתֵּחַ
mafteach
key
מַדְרֵגוֹת
madregot
stairs
מַעֲלִית
ma'alit
elevator
קוֹמָה
koma
floor, story
שָׁכֵן
shachen
neighbor
מְנוֹרָה
menora
lamp
אֵיפֹה הַשֵּׁרוּתִים?
eifo hasherutim?
Where is the restroom?
אֲנִי גָּר בְּתֵל אָבִיב.
ani gar beTel Aviv.
I live in Tel Aviv. (a man)
אֲנִי גָּרָה בִּירוּשָׁלַיִם.
ani gara birushalayim.
I live in Jerusalem. (a woman)a woman
הַדִּירָה בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית.
hadira bakoma hashlishit.
The apartment is on the third floor.
תִּכָּנֵס, בְּבַקָּשָׁה.
tikanes, bevakasha.
Come in, please. (to a man)
תַּרְגִּישׁוּ בַּבַּיִת.
targishu babayit.
Make yourselves at home.
הַמַּעֲלִית לֹא עוֹבֶדֶת.
hama'alit lo ovedet.
The elevator isn't working.
אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן?
efshar liftoach et hachalon?
May I open the window?
Topic 6 · Food and drink
Page 26 in the book
אֹכֶל
ochel
food
לֶחֶם
lechem
bread
מַיִם
mayim
water
חָלָב
chalav
milk
קָפֶה
kafe
coffee
תֵּה
te
tea
מִיץ
mits
juice
יַיִן
yayin
wine
בִּירָה
bira
beer
בֵּיצָה
beitsa
egg
גְּבִינָה
gvina
cheese
בָּשָׂר
basar
meat
עוֹף
of
chicken
דָּג
dag
fish
אֹרֶז
orez
rice
סָלָט
salat
salad
יְרָקוֹת
yerakot
vegetables
פֵּרוֹת
perot
fruit
תַּפּוּחַ
tapuach
apple
עַגְבָנִיָּה
agvaniya
tomato
מֶלַח
melach
salt
סֻכָּר
sukar
sugar
עוּגָה
uga
cake
שׁוֹקוֹלָד
shokolad
chocolate
אֲנִי רָעֵב.
ani ra'ev.
I'm hungry. (a man)
אֲנִי צְמֵאָה.
ani tsme'a.
I'm thirsty. (a woman)a woman
מָה יֵשׁ לֶאֱכֹל?
ma yesh le'echol?
What is there to eat?
אֲנִי לֹא אוֹכֵל בָּשָׂר.
ani lo ochel basar.
I don't eat meat. (a man)
אֲנִי צִמְחוֹנִית.
ani tsimchonit.
I'm a vegetarian. (a woman)a woman
אֶפְשָׁר כּוֹס מַיִם?
efshar kos mayim?
Could I have a glass of water?
קָפֶה עִם חָלָב, בְּבַקָּשָׁה.
kafe im chalav, bevakasha.
Coffee with milk, please.
בְּתֵאָבוֹן!
bete'avon!
Enjoy your meal!
Topic 7 · At a restaurant
Page 30 in the book
מִסְעָדָה
mis'ada
restaurant
בֵּית קָפֶה
beit kafe
café
תַּפְרִיט
tafrit
menu
מֶלְצַר
meltsar
waiter
מֶלְצָרִית
meltsarit
waitress
בַּקְבּוּק
bakbuk
bottle
חֶשְׁבּוֹן
cheshbon
bill, check; account
כָּרִיךְ
karich
sandwich
כּוֹס
kos
glass, cup
צַלַּחַת
tsalachat
plate
סַכִּין
sakin
knife
מַזְלֵג
mazleg
fork
כַּף
kaf
spoon
מַפִּית
mapit
napkin
אֲרוּחָה
arucha
meal
אֲרוּחַת בֹּקֶר
aruchat boker
breakfast
אֲרוּחַת צָהֳרַיִם
aruchat tsohorayim
lunch
אֲרוּחַת עֶרֶב
aruchat erev
dinner
מָנָה
mana
dish, course
קִנּוּחַ
kinuach
dessert
חָרִיף
charif
spicy
מָתוֹק
matok
sweet
טָעִים
ta'im
tasty
הַזְמָנָה
hazmana
order; reservation
שֻׁלְחָן לִשְׁנַיִם, בְּבַקָּשָׁה.
shulchan lishnayim, bevakasha.
A table for two, please.
אֶפְשָׁר לְקַבֵּל תַּפְרִיט?
efshar lekabel tafrit?
Can we have a menu?
מָה אַתָּה מַמְלִיץ?
ma ata mamlits?
What do you recommend? (to a man)
אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה.
ani rotsa et ze.
I want this one. (a woman)a woman
בְּלִי בָּצָל, בְּבַקָּשָׁה.
bli batsal, bevakasha.
Without onion, please.
הָיָה טָעִים מְאוֹד.
haya ta'im meod.
It was very tasty.
אֶפְשָׁר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן?
efshar et hacheshbon?
Can we have the check, please?
אֶפְשָׁר לְשַׁלֵּם בְּאַשְׁרַאי?
efshar leshalem be'ashrai?
Can I pay by credit card?
Topic 8 · Shopping and money
Page 34 in the book
חֲנוּת
chanut
shop, store
שׁוּק
shuk
market
מַכֹּלֶת
makolet
grocery store
קֻפָּה
kupa
checkout, cash register
כֶּסֶף
kesef
money
שֶׁקֶל
shekel
shekel
מְחִיר
mechir
price
יָקָר
yakar
expensive
זוֹל
zol
cheap
מִבְצָע
mivtsa
sale, special offer
הֲנָחָה
hanacha
discount
כַּרְטִיס אַשְׁרַאי
kartis ashrai
credit card
מְזֻמָּן
mezuman
cash
קַבָּלָה
kabala
receipt; reception desk
שַׂקִּית
sakit
bag
מִדָּה
mida
size
גָּדוֹל
gadol
big
קָטָן
katan
small
חָדָשׁ
chadash
new
לִקְנוֹת
liknot
to buy
לְשַׁלֵּם
leshalem
to pay
לְהַחֲלִיף
lehachlif
to exchange, to change
פָּתוּחַ
patuach
open
סָגוּר
sagur
closed
יֵשׁ לָכֶם אֶת זֶה בְּמִדָּה אַחֶרֶת?
yesh lachem et ze bemida acheret?
Do you have this in another size?
זֶה יָקָר מִדַּי.
ze yakar miday.
It's too expensive.
אֶפְשָׁר הֲנָחָה?
efshar hanacha?
Can I get a discount?
אֲנִי רַק מִסְתַּכֵּל.
ani rak mistakel.
I'm just looking. (a man)
אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת זֶה.
ani rotse liknot et ze.
I want to buy this. (a man)
אֶפְשָׁר שַׂקִּית?
efshar sakit?
Could I have a bag?
מָתַי אַתֶּם סוֹגְרִים?
matai atem sogrim?
When do you close?
אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף אֶת זֶה?
efshar lehachlif et ze?
Can I exchange this?
Topic 9 · Clothes and colors
Page 38 in the book
בְּגָדִים
bgadim
clothes
חֻלְצָה
chultsa
shirt
מִכְנָסַיִם
michnasayim
trousers, pants
שִׂמְלָה
simla
dress
חֲצָאִית
chatsa'it
skirt
מְעִיל
me'il
coat
נַעֲלַיִם
na'alayim
shoes
גַּרְבַּיִם
garbayim
socks
כּוֹבַע
kova
hat
מִשְׁקָפַיִם
mishkafayim
glasses
תִּיק
tik
bag, handbag
שָׁעוֹן
sha'on
watch, clock
בֶּגֶד יָם
beged yam
swimsuit
צֶבַע
tseva
color
לָבָן
lavan
white
שָׁחֹר
shachor
black
אָדֹם
adom
red
כָּחֹל
kachol
blue
יָרֹק
yarok
green
צָהֹב
tsahov
yellow
אָפֹר
afor
gray
חוּם
chum
brown
וָרֹד
varod
pink
כָּתֹם
katom
orange
אֶפְשָׁר לִמְדֹּד?
efshar limdod?
Can I try it on?
אֵיפֹה חֲדַר הַהַלְבָּשָׁה?
eifo chadar hahalbasha?
Where is the fitting room?
זֶה קָטָן עָלַי.
ze katan alai.
It's small on me.
יֵשׁ בְּצֶבַע אַחֵר?
yesh betseva acher?
Is there another color?
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַשִּׂמְלָה הַזֹּאת.
ani ohevet et hasimla hazot.
I love this dress. (a woman)a woman
הַחֻלְצָה הַכְּחֻלָּה יָפָה.
hachultsa hakchula yafa.
The blue shirt is pretty.
קַר הַיּוֹם, קַח מְעִיל.
kar hayom, kach me'il.
It's cold today, take a coat. (to a man)
אֵיפֹה הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלִּי?
eifo hamishkafayim sheli?
Where are my glasses?
Topic 10 · Body and health
Page 42 in the book
גּוּף
guf
body
רֹאשׁ
rosh
head
פָּנִים
panim
face
עֵינַיִם
einayim
eyes
אֹזֶן
ozen
ear
אַף
af
nose
פֶּה
pe
mouth
שִׁנַּיִם
shinayim
teeth
שֵׂעָר
se'ar
hair
יָד
yad
hand, arm
רֶגֶל
regel
leg, foot
בֶּטֶן
beten
belly, stomach
גַּב
gav
back
לֵב
lev
heart
רוֹפֵא
rofe
doctor
בֵּית חוֹלִים
beit cholim
hospital
בֵּית מִרְקַחַת
beit mirkachat
pharmacy
מִרְפָּאָה
mirpa'a
clinic
תְּרוּפָה
trufa
medicine
כְּאֵב
ke'ev
pain
חֹם
chom
fever; heat
חוֹלֶה
chole
sick (a man)
בָּרִיא
bari
healthy
עֶזְרָה
ezra
help
אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב.
ani lo margish tov.
I don't feel well. (a man)
כּוֹאֵב לִי הָרֹאשׁ.
ko'ev li harosh.
I have a headache.
יֵשׁ לִי חֹם.
yesh li chom.
I have a fever.
אֲנִי צָרִיךְ רוֹפֵא.
ani tsarich rofe.
I need a doctor. (a man)
אֵיפֹה בֵּית הַמִּרְקַחַת?
eifo beit hamirkachat?
Where is the pharmacy?
הַצִּילוּ!
hatsilu!
Help!
רְפוּאָה שְׁלֵמָה!
refu'a shlema!
Get well soon!
לִבְרִיאוּת!
livriut!
Bless you! (after a sneeze)
Topic 11 · Around town
Page 48 in the book
עִיר
ir
city, town
רְחוֹב
rechov
street
כִּכָּר
kikar
square
בַּנְק
bank
bank
דֹּאַר
do'ar
post office; mail
מָלוֹן
malon
hotel
מוּזֵאוֹן
muze'on
museum
גַּן
gan
garden, park
קַנְיוֹן
kanyon
shopping mall
בֵּית סֵפֶר
beit sefer
school
סִפְרִיָּה
sifriya
library
תַּחֲנָה
tachana
station, stop
חוֹף
chof
beach
יָם
yam
sea
גֶּשֶׁר
gesher
bridge
בִּנְיָן
binyan
building
שַׁעַר
sha'ar
gate
מִשְׁטָרָה
mishtara
police
קוֹלְנוֹעַ
kolnoa
cinema
תֵּיאַטְרוֹן
te'atron
theater
מַאֲפִיָּה
ma'afiya
bakery
חֲנָיָה
chanaya
parking
רַמְזוֹר
ramzor
traffic light
שְׁכוּנָה
shchuna
neighborhood
אֵיפֹה הַבַּנְק?
eifo habank?
Where is the bank?
זֶה רָחוֹק מִכָּאן?
ze rachok mikan?
Is it far from here?
זֶה קָרוֹב, חָמֵשׁ דַּקּוֹת בָּרֶגֶל.
ze karov, chamesh dakot baregel.
It's close, five minutes on foot.
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּלוֹן.
ani mechapes et hamalon.
I'm looking for the hotel. (a man)
בְּאֵיזֶה רְחוֹב?
be'eize rechov?
On which street?
הַמּוּזֵאוֹן פָּתוּחַ הַיּוֹם?
hamuze'on patuach hayom?
Is the museum open today?
יֵשׁ פֹּה חֲנָיָה?
yesh po chanaya?
Is there parking here?
הָלַכְתִּי לְאִבּוּד.
halachti le'ibud.
I'm lost.
Topic 12 · Getting around
Page 52 in the book
אוֹטוֹבּוּס
otobus
bus
רַכֶּבֶת
rakevet
train
רַכֶּבֶת קַלָּה
rakevet kala
light rail
מוֹנִית
monit
taxi
מְכוֹנִית
mechonit
car
אוֹפַנַּיִם
ofanayim
bicycle
מָטוֹס
matos
airplane
שְׂדֵה תְּעוּפָה
sde te'ufa
airport
כַּרְטִיס
kartis
ticket; card
נֶהָג
nehag
driver
דֶּרֶךְ
derech
way, road
כְּבִישׁ
kvish
road, highway
יָמִינָה
yamina
to the right
שְׂמֹאלָה
smola
to the left
יָשָׁר
yashar
straight ahead
קָדִימָה
kadima
forward
אֲחוֹרָה
achora
backward
צָפוֹן
tsafon
north
דָּרוֹם
darom
south
מִזְרָח
mizrach
east
מַעֲרָב
ma'arav
west
קָרוֹב
karov
near, close
רָחוֹק
rachok
far
מַפָּה
mapa
map
אֵיךְ מַגִּיעִים לַתַּחֲנָה?
eich magi'im latachana?
How do I get to the station?
אֵיזֶה אוֹטוֹבּוּס נוֹסֵעַ לְחֵיפָה?
eize otobus nosea leChaifa?
Which bus goes to Haifa?
תַּעֲצֹר פֹּה, בְּבַקָּשָׁה.
ta'atsor po, bevakasha.
Stop here, please. (to a man)
תֵּלֵךְ יָשָׁר וְאָז יָמִינָה.
telech yashar ve'az yamina.
Go straight and then right. (to a man)
כַּמָּה עוֹלֶה כַּרְטִיס?
kama ole kartis?
How much is a ticket?
מָתַי יוֹצֵאת הָרַכֶּבֶת?
matai yotset harakevet?
When does the train leave?
לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, בְּבַקָּשָׁה.
lisde hate'ufa, bevakasha.
To the airport, please.
זֹאת הַתַּחֲנָה שֶׁלִּי.
zot hatachana sheli.
This is my stop.
Topic 13 · Travel
Page 56 in the book
טִיּוּל
tiyul
trip, hike
חֻפְשָׁה
chufsha
vacation
תַּיָּר
tayar
tourist
דַּרְכּוֹן
darkon
passport
מִזְוָדָה
mizvada
suitcase
תִּיק גַּב
tik gav
backpack
מַגֶּבֶת
magevet
towel
מִקְלַחַת
miklachat
shower
מַזְגָן
mazgan
air conditioner
נָמָל
namal
port, harbor
מַצְלֵמָה
matslema
camera
תְּמוּנָה
tmuna
picture, photo
מַדְרִיךְ
madrich
guide
חוּץ לָאָרֶץ
chuts la'arets
abroad
גְּבוּל
gvul
border
טִיסָה
tisa
flight
מַזְכֶּרֶת
mazkeret
souvenir
נוֹף
nof
view, landscape
מִדְבָּר
midbar
desert
הַר
har
mountain
אֲגַם
agam
lake
לִינָה
lina
a place to stay
אַכְסַנְיָה
achsanya
hostel
חוֹל
chol
sand
יֵשׁ לָכֶם חֶדֶר פָּנוּי?
yesh lachem cheder panui?
Do you have a free room?
יֵשׁ לִי הַזְמָנָה עַל שֵׁם לֵוִי.
yesh li hazmana al shem Levi.
I have a reservation under the name Levi.
מָתַי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר?
matai aruchat haboker?
When is breakfast?
הַמַּזְגָן לֹא עוֹבֵד.
hamazgan lo oved.
The air conditioning isn't working.
אֶפְשָׁר לְהַשְׁאִיר פֹּה אֶת הַמִּזְוָדוֹת?
efshar lehash'ir po et hamizvadot?
Can we leave the suitcases here?
אֲנַחְנוּ פֹּה לְשָׁבוּעַ.
anachnu po leshavua.
We're here for a week.
אֶפְשָׁר לְצַלֵּם פֹּה?
efshar letsalem po?
May I take photos here?
נְסִיעָה טוֹבָה!
nesi'a tova!
Have a good trip!
Topic 14 · Work and study
Page 60 in the book
עֲבוֹדָה
avoda
work, job
מִשְׂרָד
misrad
office
מְנַהֵל
menahel
manager
עוֹבֵד
oved
worker, employee
פְּגִישָׁה
pgisha
meeting
מַחְשֵׁב
machshev
computer
טֵלֵפוֹן
telefon
telephone
מַשְׂכֹּרֶת
maskoret
salary
חֶבְרָה
chevra
company
לָקוֹחַ
lakoach
customer, client
עֵט
et
pen
נְיָר
neyar
paper
מִסְמָךְ
mismach
document
שִׁעוּר
shiur
lesson, class
מוֹרֶה
more
teacher
תַּלְמִיד
talmid
student, pupil
מִבְחָן
mivchan
test, exam
שְׁאֵלָה
she'ela
question
תְּשׁוּבָה
tshuva
answer
מִלָּה
mila
word
שָׂפָה
safa
language
עִבְרִית
ivrit
Hebrew
אַנְגְּלִית
anglit
English
מִקְצוֹעַ
miktsoa
profession
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בַּחַיִּים?
ma ata ose bachayim?
What do you do for a living? (to a man)
אֲנִי עוֹבֵד בְּמִשְׂרָד.
ani oved bemisrad.
I work in an office. (a man)
אֲנִי לוֹמֵד עִבְרִית.
ani lomed ivrit.
I'm learning Hebrew. (a man)
אֲנִי מְדַבֶּרֶת קְצָת עִבְרִית.
ani medaberet ktsat ivrit.
I speak a little Hebrew. (a woman)a woman
אַתָּה מְדַבֵּר אַנְגְּלִית?
ata medaber anglit?
Do you speak English? (to a man)
לְאַט, בְּבַקָּשָׁה.
le'at, bevakasha.
Slowly, please.
אֲנִי לֹא מֵבִין.
ani lo mevin.
I don't understand. (a man)
אֵיךְ אוֹמְרִים אֶת זֶה בְּעִבְרִית?
eich omrim et ze be'ivrit?
How do you say this in Hebrew?
Topic 15 · Weather and nature
Page 64 in the book
מֶזֶג אֲוִיר
mezeg avir
weather
שֶׁמֶשׁ
shemesh
sun
גֶּשֶׁם
geshem
rain
רוּחַ
ruach
wind
עָנָן
anan
cloud
שֶׁלֶג
sheleg
snow
חַם
cham
hot, warm
קַר
kar
cold
שָׁמַיִם
shamayim
sky
יָרֵחַ
yareach
moon
כּוֹכָב
kochav
star
עֵץ
ets
tree
פֶּרַח
perach
flower
דֶּשֶׁא
deshe
grass, lawn
אֶבֶן
even
stone
נָהָר
nahar
river
יַעַר
ya'ar
forest
כֶּלֶב
kelev
dog
חָתוּל
chatul
cat
צִפּוֹר
tsipor
bird
קַיִץ
kayits
summer
חֹרֶף
choref
winter
אָבִיב
aviv
spring
סְתָו
stav
autumn, fall
חַם הַיּוֹם!
cham hayom!
It's hot today!
אֵיךְ מֶזֶג הָאֲוִיר?
eich mezeg ha'avir?
How's the weather?
יוֹרֵד גֶּשֶׁם.
yored geshem.
It's raining.
קַר לִי.
kar li.
I'm cold.
יֵשׁ שֶׁמֶשׁ, בּוֹאוּ לַיָּם!
yesh shemesh, bou layam!
It's sunny, let's go to the sea!
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחֹרֶף.
ani ohev et hachoref.
I love winter. (a man)
תִּשְׁתֶּה מַיִם, חַם בַּחוּץ.
tishte mayim, cham bachuts.
Drink water, it's hot outside. (to a man)
אֵיזֶה נוֹף יָפֶה!
eize nof yafe!
What a beautiful view!
Topic 16 · Feelings and describing words
Page 68 in the book
שָׂמֵחַ
sameach
happy, glad
עָצוּב
atsuv
sad
עָיֵף
ayef
tired
עָסוּק
asuk
busy
רָעֵב
ra'ev
hungry
צָמֵא
tsame
thirsty
כּוֹעֵס
ko'es
angry
מְפַחֵד
mefached
afraid
מְאֻשָּׁר
me'ushar
very happy
לָחוּץ
lachuts
stressed
רָגוּעַ
ragua
calm, relaxed
יָפֶה
yafe
beautiful, nice
מְכֹעָר
mecho'ar
ugly
גָּבוֹהַּ
gavoha
tall, high
נָמוּךְ
namuch
short, low
צָעִיר
tsa'ir
young
זָקֵן
zaken
old (a person)
יָשָׁן
yashan
old (a thing)
קַל
kal
easy; light
קָשֶׁה
kashe
hard, difficult
חָשׁוּב
chashuv
important
מְעַנְיֵן
me'anyen
interesting
מַצְחִיק
matschik
funny
נֶחְמָד
nechmad
nice, kind
אֲנִי שָׂמֵחַ לִרְאוֹת אוֹתְךָ.
ani sameach lir'ot otcha.
I'm glad to see you. (a man, to a man)
אֲנִי עֲיֵפָה מְאוֹד.
ani ayefa meod.
I'm very tired. (a woman)a woman
אַל תִּדְאַג.
al tid'ag.
Don't worry. (to a man)
הַכֹּל בְּסֵדֶר.
hakol beseder.
Everything is okay.
אֵיזֶה יֹפִי!
eize yofi!
How lovely! Great!
זֶה מְעַנְיֵן מְאוֹד.
ze me'anyen meod.
That's very interesting.
אֲנִי מִצְטַעֵר.
ani mitsta'er.
I'm sorry. (a man)
בְּהַצְלָחָה!
behatslacha!
Good luck!
Topic 17 · Everyday verbs
Page 72 in the book
לֶאֱכֹל
le'echol
to eat
לִשְׁתּוֹת
lishtot
to drink
לִישֹׁן
lishon
to sleep
לָלֶכֶת
lalechet
to go, to walk
לָבוֹא
lavo
to come
לִנְסֹעַ
linsoa
to travel, to drive
לַעֲבֹד
la'avod
to work
לִלְמֹד
lilmod
to learn, to study
לְדַבֵּר
ledaber
to speak, to talk
לִשְׁמֹעַ
lishmoa
to hear
לִרְאוֹת
lir'ot
to see
לִקְרֹא
likro
to read; to call
לִכְתֹּב
lichtov
to write
לַעֲשׂוֹת
la'asot
to do, to make
לָתֵת
latet
to give
לָקַחַת
lakachat
to take
לְבַשֵּׁל
levashel
to cook
לְחַכּוֹת
lechakot
to wait
לַחְשֹׁב
lachshov
to think
לֶאֱהֹב
le'ehov
to love
לַעֲזֹר
la'azor
to help
לִפְתֹּחַ
liftoach
to open
לִסְגֹּר
lisgor
to close
לָשֶׁבֶת
lashevet
to sit
אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ.
ani rotse lishtot mashehu.
I want to drink something. (a man)
אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לְךָ?
efshar la'azor lecha?
Can I help you? (to a man)
בּוֹא נֵלֵךְ!
bo nelech!
Let's go! (to a man)
אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת.
ani tsarich lalechet.
I have to go. (a man)
תְּחַכֶּה רֶגַע.
techake rega.
Wait a moment. (to a man)
מָה אַתְּ עוֹשָׂה הָעֶרֶב?
ma at osa ha'erev?
What are you doing this evening? (to a woman)
אֲנִי אוֹהֶבֶת לְבַשֵּׁל.
ani ohevet levashel.
I love to cook. (a woman)a woman
אֵין לִי זְמַן.
ein li zman.
I don't have time.
Topic 18 · Free time
Page 76 in the book
תַּחְבִּיב
tachbiv
hobby
סֶרֶט
seret
movie
מוּזִיקָה
muzika
music
שִׁיר
shir
song
סֵפֶר
sefer
book
סְפּוֹרְט
sport
sports
כַּדּוּרֶגֶל
kaduregel
soccer, football
שְׂחִיָּה
schiya
swimming
רִקּוּד
rikud
dance
מְסִבָּה
mesiba
party
הוֹפָעָה
hofa'a
show, concert
מִשְׂחָק
mischak
game
חֲדַר כֹּשֶׁר
chadar kosher
gym
טֵלֵוִיזְיָה
televizya
television
צִיּוּר
tsiyur
drawing, painting
גִּיטָרָה
gitara
guitar
בְּרֵכָה
brecha
swimming pool
הֲלִיכָה
halicha
a walk
צִלּוּם
tsilum
photography
קְרִיאָה
kri'a
reading
בִּשּׁוּל
bishul
cooking
חֲתֻנָּה
chatuna
wedding
יוֹם הֻלֶּדֶת
yom huledet
birthday
מַתָּנָה
matana
gift, present
מָה אַתָּה אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת?
ma ata ohev la'asot?
What do you like to do? (to a man)
בּוֹאִי נֵלֵךְ לַסֶּרֶט.
boi nelech laseret.
Let's go to the movies. (to a woman)
יֵשׁ לִי כַּרְטִיסִים לַהוֹפָעָה.
yesh li kartisim lahofa'a.
I have tickets for the show.
אֲנִי שׂוֹחָה כָּל בֹּקֶר.
ani socha kol boker.
I swim every morning. (a woman)a woman
יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵחַ!
yom huledet sameach!
Happy birthday!
אַתָּה בָּא לַמְּסִבָּה?
ata ba lamesiba?
Are you coming to the party? (to a man)
אֵיזֶה שִׁיר יָפֶה!
eize shir yafe!
What a beautiful song!
הָיָה כֵּיף!
haya kef!
It was fun!
Topic 19 · Phone and computer
Page 80 in the book
הוֹדָעָה
hoda'a
message
שִׂיחָה
sicha
call, conversation
מִסְפָּר
mispar
number
מָסָךְ
masach
screen
מִקְלֶדֶת
mikledet
keyboard
מַטְעֵן
mat'en
charger
סוֹלְלָה
solela
battery
אֲתַר
atar
website; site
סִיסְמָה
sisma
password
רֶשֶׁת
reshet
network; the web
קֶשֶׁר
kesher
contact, connection
כְּתֹבֶת
ktovet
address
קוֹד
kod
code
מִשְׁתַּמֵּשׁ
mishtamesh
user
מַדְפֶּסֶת
madpeset
printer
אָזְנִיּוֹת
ozniyot
earphones
שֶׁקַע
sheka
socket, outlet
חַשְׁמַל
chashmal
electricity
קְלִיטָה
klita
signal, reception
לְהִתְקַשֵּׁר
lehitkasher
to call (on the phone)
לִשְׁלֹחַ
lishloach
to send
לְקַבֵּל
lekabel
to receive, to get
לְהוֹרִיד
lehorid
to download; to take down
לִלְחֹץ
lilchots
to press, to click
מָה הַמִּסְפָּר שֶׁלָּךְ?
ma hamispar shelach?
What's your number? (to a woman)
אֲנִי אֶתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ מָחָר.
ani etkasher elecha machar.
I'll call you tomorrow. (to a man)
תִּשְׁלַח לִי הוֹדָעָה.
tishlach li hoda'a.
Send me a message. (to a man)
אֵין פֹּה קְלִיטָה.
ein po klita.
There's no signal here.
יֵשׁ לְךָ מַטְעֵן?
yesh lecha mat'en?
Do you have a charger? (to a man)
הַסּוֹלְלָה נִגְמְרָה.
hasolela nigmera.
The battery is dead.
מָה הַסִּיסְמָה?
ma hasisma?
What's the password?
אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ.
ani lo shomea otcha.
I can't hear you. (a man, to a man)
Topic 20 · Jewish life and holidays
Page 84 in the book
חַג
chag
holiday, festival
בֵּית כְּנֶסֶת
beit kneset
synagogue
תְּפִלָּה
tfila
prayer
בְּרָכָה
bracha
blessing
סִדּוּר
sidur
prayer book
תּוֹרָה
Tora
Torah
רַב
rav
rabbi
כִּפָּה
kipa
kippah, skullcap
טַלִּית
talit
prayer shawl
נֵר
ner
candle
חַלָּה
chala
challah bread
כָּשֵׁר
kasher
kosher
רֹאשׁ הַשָּׁנָה
Rosh Hashana
Rosh Hashanah, the New Year
יוֹם כִּפּוּר
Yom Kippur
Yom Kippur
סֻכּוֹת
Sukkot
Sukkot
חֲנֻכָּה
Chanuka
Hanukkah
פּוּרִים
Purim
Purim
פֶּסַח
Pesach
Passover
שָׁבוּעוֹת
Shavuot
Shavuot
סֵדֶר
seder
the Passover meal; order
מַצָּה
matsa
matzah
בַּר מִצְוָה
bar mitsva
bar mitzvah
חֻפָּה
chupa
wedding canopy
מְזוּזָה
mezuza
mezuzah
שַׁבָּת שָׁלוֹם!
Shabbat shalom!
Have a peaceful Sabbath!
חַג שָׂמֵחַ!
chag sameach!
Happy holiday!
שָׁנָה טוֹבָה!
shana tova!
Happy New Year!
גְּמַר חֲתִימָה טוֹבָה!
gmar chatima tova!
May you be sealed for a good year! (on Yom Kippur)
חַג פֶּסַח כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ!
chag Pesach kasher vesameach!
Have a kosher and happy Passover!
אֵיפֹה בֵּית הַכְּנֶסֶת?
eifo beit hakneset?
Where is the synagogue?
הָאֹכֶל כָּשֵׁר?
ha'ochel kasher?
Is the food kosher?
מָתַי מַדְלִיקִים נֵרוֹת?
matai madlikim nerot?
When do we light the candles?
Topic 21 · Small words that do big jobs
Page 88 in the book
מָה
ma
what
מִי
mi
who
אֵיפֹה
eifo
where
מָתַי
matai
when
לָמָּה
lama
why
אֵיךְ
eich
how
כַּמָּה
kama
how much, how many
אֵיזֶה
eize
which
אוֹ
o
or
אֲבָל
aval
but
גַּם
gam
also, too
רַק
rak
only, just
עִם
im
with
בְּלִי
bli
without
פֹּה
po
here
שָׁם
sham
there
הַרְבֵּה
harbe
a lot, many
קְצָת
ktsat
a little
מְאוֹד
meod
very
עוֹד
od
more; still
כְּבָר
kvar
already
אַחֲרֵי
acharei
after
לִפְנֵי
lifnei
before
כִּי
ki
because
מִי זֶה?
mi ze?
Who is this?
מָה זֶה?
ma ze?
What is this?
לָמָּה לֹא?
lama lo?
Why not?
גַּם אֲנִי.
gam ani.
Me too.
עוֹד פַּעַם, בְּבַקָּשָׁה.
od pa'am, bevakasha.
Once more, please.
אֵין בְּעָיָה.
ein be'aya.
No problem.
בְּדִיּוּק!
bediyuk!
Exactly!
אֵין דָּבָר.
ein davar.
Never mind. It's nothing.
Recordings by a computer voice in Israeli Hebrew. Prayers follow the traditional reading,
with the divine name read as Adonai.
All four books